יום שלישי, 24 באפריל 2012

איך 'הלו קיטי' קשורה לעצמאות ?!



הכנתי לכם פוסט על איך לטפח עצמאות אצל ילדיכם,
בסוף הפוסט יש גם סיפור אמיתי ובו קשר ישיר ומפתיע
בין 'הלו קיטי' וטיפוח העצמאות אצל בתי.

כהורים אנחנו רוצים שילדינו יהיו מאושרים,
מכאן אנו מסיקים שכמה שפחות כאב ואי-נוחות שיחוו בחייהם
כך יהיו מאושרים יותר, נכון ?...אז זהו, שממש לא.

למרות כל הפנטזיות שלנו וכל הרצון להבטיח להם
"גן של שושנים"...מסתבר שיש שם מלא קוצים !
הרי לא תמיד נהיה שם כדי לתלוש עבורם
את הקוצים מהשושנים...

בואו נודה בזה, החיים קשים.
במקום לחסוך מהם את ההתמודדות עם הקושי והכאב,
נלמד אותם איך להסתדר עם זה ונכין אותם לקראת
כל מה שמצפה להם בחיים.

זה נכון שהחיים יכולים להכאיב,
שאלו כל אמא שחוותה לידה בלי אפידורל...כן, גם אני !
ללדת זה באמת קשה וכואב מאוד - אבל
זה שווה את כל המאמצים !
ממש כמו התינוק שיוצא בסוף הלידה -
החיים הם חוויה מדהימה, מלאת עוצמות
ואין סוף אפשרויות !

אז איך מכינים אותם לחיים ?

מלמדים אותם איך עושים את הדברים בעצמם.
נותנים להם לנסות ולהתנסות.
שיגלו שזה קשה, שיטעו, שינסו שוב ושוב ושוב...
תגלו להם שמי שעושה טועה ומי שעושה בסוף גם מצליח.
שימצאו דרכים להשתפר ולהתייעל.

כישורים נרכשים עם ניסיון ואימון,
תסבירו להם שאם יעשו את הפעולה הרבה פעמים, 
עד שיתרגלו יהיה להם הרבה יותר
קל בפעמים הבאות.

למשל, אם הם מבקשים שתביאו להם משהו,
תגידו להם שייקחו את זה בעצמם, שהם מספיק גדולים
ושאתם סומכים עליהם שיסתדרו לבד.

תנו להם למשל להכין ארוחה, תהיו לצידם, 
תנו להם להתנסות,להתבלבל, לטעות, 
ללכלך ואפילו להצליח.

תהיו סבלניים כשלא הולך להם.

תפרגנו על הדרך והמאמץ שהם משקיעים
...וגם על ההצלחות שיבואו.

תציעו עזרה רק פעם אחת, תנו להם גם לבקש.
גם זה לא מובן מאליו.

טוב זהו...אה...נכון, הבטחתי סיפור על בתי....
לפני כמה ימים הכנתי לנופר (בת 6) ולי ארוחת ערב, 
על צלחת ה 'הלו קיטי' הוורדה האהובה שלה 
שמתי את כל מה שהיא ביקשה 
בדיוק איך שהיא ביקשה.
הכנתי גם לי צלחת.
הנחתי את 2 הצלחות על השולחן, עייפה אך מרוצה התיישבתי...
רק שאז גיליתי ששכחתי להביא סכו"ם. באעססה !
אז אמרתי לנופר: "ממוש, שכחתי להביא לנו סכו"ם,
גשי למטבח ותביאי לי מזלג ולך את הכפית 'הלו קיטי'.

מה עונה לי האוצר ?!
"אמא, את הכנת, את שכחת, אז תביאי את.”
מודה היה שם שבריר של שנייה שחשבתי לי 
...וואללה צודקת, אשמתי ששכחתי...

מזל שנזכרתי שאני גם מכינה אותה לחיים האמיתיים, 
כנראה שם בעולם הגדול והאמיתי,
לא כולם מתים להיות הפראיירית שלה (כמוני :)
ויצפו ממנה לחלוק בנטל...

אז במקום לקום ולהביא, אמרתי לה
"ממוש, אני הכנתי את הארוחה, עכשיו תורך לעשות משהו,
תביאי לי מזלג ולך את הכפית שלך, טוב בובה ?”

נופר הסתכלה עליי במבט שאומר ...אוףףףף איתך אמא...!
אבל במקום זה היא אמרה רק "בסדר אמא.”

חג עצמאות שמח,
נטע

2 comments:

  1. הי נטע יקירתי,
    במקום החיים קשים, הייתי קוראת להם - מאתגרים :-)
    מאוד אהבתי את העצות שלך ואני מנסה ליישם את אותם עצות במשך השנים עם הבן שלי. לפעמים הולך לי, לפעמים פחות.
    לדוגמא: כאשר הבן שלי יושב מול המחשב וצורח שאני אביא לו לשתות, אני עונה לו...קום בבקשה ותביא בעצמך.
    אבל אימא...הוא עונה...את יודעת שאת המשרתת שלי!...ממממ

    השבמחק
  2. וואחד אתגר ! בשבילי את תמיד תהיי מלכה. אוהבת

    השבמחק